פסק-דין בתיק ת"א 240-09

1.         עסקינן בתביעת נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") שהגיש התובע, מר מוחמד זיאדי לפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לו, לטענתו כשנפגע "ביום 1.12.05 בשעה 11:30 או בסמוך לכך", "בהיותו הולך רגל", "בעיר לוד, מרכב שברח מהמקום מבלי להגיש עזרה ולתת את פרטיו" (להלן: "התאונה") (ראה סעיף 2 לכתב התביעה).

על פי הנטען פרטי "הרכב הפוגע", אשר המשיך בנסיעה, אינם ידועים לתובע ועל כן הוגשה תביעתו כנגד הנתבעת, "קרנית" - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים .

2.         הנתבעת הכחישה  בכתב הגנתה את הנטען על ידי התובע באשר לנסיבות פציעתו וטענה כי לא ארעה לו "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק (ראה סעיף 3 א'-ד' לכתב ההגנה).

3.         במצב דברים זה, משקיימת מחלוקת הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק, אדרש, בראש ובראשונה, לדיון ולהכרעה בשאלת נסיבות קרות התאונה.

נסיבות קרות התאונה

א.         כתב התביעה

על פי כתב התביעה נפגע התובע "ביום 1.12.05, בשעה 11:30 או בסמוך לכך, בהיותו הולך רגל .. בעיר לו, מרכב שברח מהמקום להגיש עזרה ולתת את פרטיו (להלן: "התאונה").

מצ"ב אישור המשטרה, מסומן כנספח ג'"

עוד צוין כי "כתוצאה מהפגיעה, הגיע" התובע "לבית החולים אסף הרופא ביום 02.12.05, כאשר הוא סובל משפשופים בפנים, רגישות בצוואר, ...

מצ"ב תעודת חד מיון בית חולים, מסומן כנספח ד'"

התאונה ארעה, איפוא, ביום 1.12.05, יום חמישי בשבוע, בשעת בוקר והתובע "הגיע" לבית החולים ביום המחרת.

יודגש כי בכתב התביעה לא צוין כי התובע פונה ממקום התאונה לבית החולים אלא "הגיע" לבית החולים "כתוצאה מהפגיעה".

ב.         תעודת חדר מיון

מתעודת חדר המיון מבית החולים "אסף הרופא" עולה כי התובע התקבל ביום 2.12.05 בשעה 00:17, כהולך רגל שהיה מעורב בתאונת דרכים -

"ת. קבלה 02.12.05  00:17"

"בן 24 הגיע בעצמו, הולך רגל..."

"היה מעורב בת.ד. כהולך רגל אשר הגיע אלמונית"

באנמנזה שמסר התובע בבית החולים, במסגרתה ציין כי נפגע בתאונת דרכים, לא אוזכרה מעורבותו של רכב והיותה של התאונה תאונת "פגע וברח".

ג.          הודעה במשטרה  מיום 5.12.05